Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 65a
קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵין מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת, עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְשׁוֹר הַמּוּעָד — דִּתְנַן: אֵין הַשּׁוֹר נַעֲשֶׂה מוּעָד, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים.
Traduction
establish a set pattern of menstrual bleeding for herself, so that it can be assumed that she will start bleeding at a particular time, until she has established it three times. Similarly, she is not purified from her set pattern until it is uprooted from her three times, i.e., until she did not experience menstrual bleeding at the expected time according to her pattern on three occasions. And the case of a forewarned ox is as we learned in a mishna (Bava Kamma 23b): An ox does not become forewarned until witnesses testify that it has gored three times. Consequently, in the cases of set patterns and a forewarned ox, a legal presumption is created only after three occurrences, in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
קובעת לה וסת. לסמוך עליה להיות דייה שעתה דתנן (נדה דף ב.) כל אשה שיש לה וסת דייה שעתה ולא מטמאינן לה למפרע מעת לעת ועוד דאם קובעת לה וסת והגיע זמן וסתה ולא בדקה טמאה דאורח בזמנו בא:
ואינה מטהרת מן הוסת. אפילו נעקרה פעמים שבדקה בב' וסתות ולא ראתה ושינתה ראייתה ליום אחר ב' פעמים אפילו הכי מחזקינן וסתה לכשיגיע ואם לא בדקה טמאה דאורח בזמנו בא:
Tossefoth non traduit
ושור המועד. רבי לא פליג אקרא אלא כלומר התם מתקיימין דברי רשב''ג דלא מיתחזיק אלא בתלת זימני:
תָּנוּ רַבָּנַן: נִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשֵּׁנִי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשְּׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים. נִישֵּׂאת לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים — תֵּצֵא בְּלֹא כְּתוּבָּה.
Traduction
The Sages taught: If a woman was married to her first husband and she did not have children, and then she was married to her second husband and she did not have children, she may not get married to a third husband unless it is to one who already has children and has fulfilled the mitzva to be fruitful and multiply, as it is presumed that she is unable to have children. If she got married to one who does not have children and he had been unaware of her presumptive status, she is divorced without receiving payment for her marriage contract, as he married her erroneously.
Tossefoth non traduit
נישאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה. משמע דמן השני יש לה כתובה וכן משמע בסמוך דקאמר נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דליתבעוה הנך קמאי משמע שהשני נתן לה כתובה ותימה לר''י דאמאי יש לה כתובה מן השני הא כיון דאסר לה לשלישי א''כ סבר דבתרי זימני הויא חזקה וכ''ת משום דאמרה ליה השתא הוא דכחשי ונסתחפה שדהו אם כן מאי קבעי נישאת לשלישי כו' מי מצי אמרי לה דאיגלאי מילתא דאת גרמת או דלמא מציא אמרה השתא הוא דכחשי הלא אע''ג דלא נישאת לשלישי אין לה כתובה מן השני אלא מטעם דמצי אמרה השתא הוא דכחשי ואר''י דלענין ממון מודה רבי דלא הוי חזקה עד דאיתחזיק בג' זימני כדאשכחן בשור המועד דבשור המועד לא פליג כדפירשתי לעיל ומיהו תימה דהשתא לענין איסורא לא סמכינן ארוב נשים דחזיין לבנים משום דאיתרע רובא ע''י דאיתחזק בתרי זימני ולענין ממון סמכינן אהאי רובא אע''ג דאיתרע בתרי זימני ובעלמא אמרי' איפכא דאזלינן בתר רובא לענין איסורא ולענין ממונא לא אזלינן:
תצא בלא כתובה. לכאורה נראה דוקא בשהתה עם השלישי דומיא דנשאת לשלישי ולא היו לה בנים דבסמוך וטעמא דלענין ממון לא מחזקינן לה בעקרה עד דאיתחזק בתלת זימני וא''ת מן השלישי נמי לא תפסיד כתובה דתימא ליה השתא הוא דכחשי כמו שאומרת לראשון ולשני י''ל דטענה דהשתא הוא דכחשי לא מהני להוציא אלא לענין שלא תחזיר מה שגבתה מראשון ומשני אבל קשה דאי בשהה עמה י' שנים היכי קאמר בסמוך גבי נישאת לרביעי והיו לה בנים או דלמא מצי אמר לה אדעתא דהכי לא גרשתיך והא אע''ג שהיא בת בנים על כרחו הוא צריך לגרשה כיון דלא זכה ליבנות ממנה לכך נראה לר''י דלאלתר תצא שלא בכתובה ולא משום קנס דקנסוה כמו בשניות לפי שנישאת באיסור מדקבעי בסמוך נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתיתבעיה לשלישי ואי קנס הוא היכי תיתבע לשלישי אלא נראה לר''י דבשלא הכיר בה איירי ותצא שלא בכתובה משום דהוי מקח טעות ומ''מ כשיש לה בנים מן הרביעי חוזרת ותובעת לשלישי דאיגלאי מילתא דלאו מקח טעות הוא וכן מצא ר''י בהלכות דרב יהודאי גאון דבלא הכיר בה איירי אבל הכיר בה יש לה כתובה והא דקתני בתוספתא נישאת למי שאין לו בנים תצא שלא בכתובה מפני שנישואיה נישואי מינות נראה שהסופרים טעו וכתבו מינות במקום טעות דלא שייך כאן לשון מינות כלל:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לַשְּׁלִישִׁי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּלִיתְבְּעוּהָ הָנָךְ קַמָּאֵי? מִי מָצוּ אָמְרִי לַהּ: אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּאַתְּ הוּא דִּגְרַמְתְּ. אוֹ דִלְמָא מָצֵית אֲמַרָה לְהוּ: הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי. מִסְתַּבְּרָא מָצְיָא אֲמַרָה לְהוּ הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי.
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: If she was married to a third husband and she did not have children for ten years, what is the halakha with regard to whether those first husbands can demand the return of the money they paid for her marriage contracts? Can they say to her: It has been revealed retroactively that it was you who caused our inability to have children, and therefore we entered our marriages erroneously, or perhaps she can say to them: It is now that I am older that I have become weak, but in my youth I could have had children with a different husband. The Sages answer: It is reasonable that she can say to them: It is now that I have become weak.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לָרְבִיעִי וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּתִיתְבְּעֵיהּ לִשְׁלִישִׁי! אָמְרִינַן לַהּ: שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה מִדִּיבּוּרִיךְ. דְּמָצֵי אָמַר לַהּ: אֲנָא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא גָּרֵשְׁתִּיךְ.
Traduction
Another dilemma was raised before the Sages: If she was married to a fourth husband and she had children with him, what is the halakha with regard to whether she can demand the payment of her marriage contract from her third husband by claiming that it is now evident that she was capable of having children? The Gemara answers: We say to her: Your silence is preferable to your speech, i.e., you are better off not making this claim, as he can say to her: I did not divorce you with this understanding, and now that I know you are capable of having children, I regret divorcing you. This would invalidate her divorce and, consequently, her marriage to her fourth husband, and would render her child a mamzer.
Rachi non traduit
אדעתא דהכי לא גרשתיך. אילו הייתי יודע שאת בת בנים לא גרשתיך ונמצא גט בטל למפרע:
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִי אִיהִי שָׁתְקָא, אֲנַן מִי שָׁתְקִינַן?! נִמְצָא גֵּט בָּטֵל, וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין! אֶלָּא אָמְרִינַן: הַשְׁתָּא הוּא דִּבְרִיַּית.
Traduction
Rav Pappa strongly objects to this: If she was silent do we remain silent? If there is room for concern that the divorce might be invalid, the concern exists regardless of her claim, and therefore the bill of divorce should be found invalid and her children from her fourth husband should be rendered mamzerin. Rather, we say that it is now that she has become healthy. In other words, she was previously incapable of bearing children, but she has since recovered from that disability.
Rachi non traduit
מתקיף לה רב פפא. ואי מצי בעלה לבטולי גט בהכי כי שתק מאי הוי אנן מי שתקינן הא ודאי אדעתא דהכי לא גירשה אלא מדשתקינן ודאי לא מצי לבטולי דאמרינן ליה מספיקא קא מגרשת לה ולא איכפת לך בה וגמרת בדעתיך לגרושין:
אלא. אי איכא למפטריה הכי פטרינן ליה דאמרינן ליה השתא היא דאיברית שחזרה להיות בריאה מחולייה:
Tossefoth non traduit
אי איהי שתקא אנן מי שתקינן. וא''ת דתנן בהשולח (גיטין מו:
ושם) המוציא אשתו משום אילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר כו' נשאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה א''ר יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדבוריך והשתא תקשה התם אי היא שתקה אנן מי שתקינן וי''ל דהתם כיון דתקינן לרבי יהודה דלא יחזיר ליכא למיחש לקלקולא ורבנן אע''ג דיחזיר לא חיישינן התם לקלקולא כיון דלא חשיב לבדוק יפה בסימני אילונית גמר בדעתו לגרש בכל ענין ולהכי שתקינן וכי תובעת כתובתה מצי אמר לה אדעתא למיתב כתובה לא גירשתיך אבל הכא דליכא תקנה דלא יחזיר פריך שפיר היכי שתקינן ואפי' רבנן דלא חיישי התם לקלקולא היינו דוקא בספק אילונית דכיון דלא חשש לבדוק יפה גמר לגרש בכל ענין אבל הכא אין בידו לבדוק ומוכיח הדבר שמשום בנים מוציאה שכבר נישאת לשנים ולא היו לה בנים איכא קילקולא ולהכי פריך לכ''ע אנן מי שתקינן ואתי נמי שפיר הא דמשמע בהשולח דלא מצי מקלקל לה אלא כשאמר לה משום שם רע ונדר ואילונית אני מוציאך והכא אע''ג דלא אמר לה משום עקרות אני מוציאך מצי מקלקל לה כדפי' ומשני דהכא לא שייך קילקולא דאמרינן השתא הוא דברייתא ובשעה שגירשה לא היתה ראויה אבל בשם רע ונדר ואילונית איכא קלקולא כשנתגלה לבסוף שהשם רע היה שקר ולא היתה אילונית גם מתחלה דאם היתה לא הוה בריאה לעולם ונדר נמי כיון שיכול להפר כאילו לא היה נדר ואם תאמר דבפ''ק דנדה (דף יב: ושם) אמר גבי אשה שאין לה וסת לא יחזיר אפי' הדר ואיתקן משום קלקולא והשתא והא אין יכול לקלקלה דאמר השתא הוא דבריאת כדאמרי' הכא ואר''י דלא דמי דקלקול בנים אין רפואה מועלת כ''כ ולכך בשעה שגירשה לא היתה בת בנים דלא שכיח שתרפא לגמרי מגרש לה אבל קלקול דוסת שכיח להתרפאות ולא גמר ומגרש דיאמר אילו הייתי יודע שסם מועיל לה לא הייתי מגרשה וה''ר שלמה מדריו''ש תירץ דהתם יש לחוש שתקבע וסת כמו שהתחילה לקבוע סמוך לגירושין דליכא למימר השתא הוא דבריאת דהא איגלאי מילתא למפרע דבעוד שהיתה תחתיו איבריאת:
הוּא אָמַר מִינַּהּ, וְהִיא אָמְרָה מִינֵּיהּ, אֲמַר רַבִּי אַמֵּי: דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ — נֶאֱמֶנֶת, וְטַעְמָא מַאי? הִיא (קַיְימָא) [קִים] לַהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ, הוּא לָא קִים לֵיהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ.
Traduction
§ The Gemara addresses a related case. If he said that the cause for their failure to have children is from her, i.e., it is she who is infertile, and she said it is from him, Rabbi Ami said: With regard to such matters between him and her, she is believed. The Gemara inquires: What is the reason for this ruling? She is certain whether his semen shoots like an arrow, whereas he is not certain whether his semen shoots like an arrow.
Rachi non traduit
מינה. יודע אני שמחמתה הוא שאין לי בנים ולא אתן כתובה:
כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת:
Tossefoth non traduit
שבינו לבינה היא נאמנת. תימה דבמאי איירי דאי בשהתה עשר שנים עמו למה לי טעמא דאין יורה כחץ אפילו יורה כחץ נמי יוציא ויתן כתובה לפי שלא זכה ליבנות ממנה ואי לא שהה ניחוש שמא עיניה נתנה באחר כמשנה אחרונה דסוף נדרים (דף צ:) דתנן בראשונה היו אומרים ג' נשים יוצאות ונוטלות כתובה השמים ביני לבינך פי' גלוי לשמים שאין יורה כחץ דהכי משמע התם בגמרא כו' חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה אלא השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה יבקשו שניהם רחמים או כמו שפר''ח שיעשו סעודה ויתפייסו וכ''ת דהתם באינה באה מחמת טענה והכא בבאה מחמת טענה מ''מ ניחוש שמא נתנה עיניה באחר ועוד דהתם אם אין באה מחמת טענה מאי נפקא לה מיניה ובמשנה ראשונה למה אמרו יוציא ויתן כתובה וההיא דסוף שמעתין דכופין בבאה מחמת טענה ולא חיישי' שמא עיניה נתנה באחר איכא לאוקמא בידוע שהוא עקור או בשהתה עמו י' שנים ויש לו בנים מאשה אחרת דאי לאו דבאה מחמת טענה לא היו כופין משום ביטול פריה ורביה כיון דיש לו בנים והך דהכא ליכא לאוקמה בשהה י' שנים ויש לו בנים ובאה מחמת טענה דא''כ אפי' יורה כחץ נמי כופין כיון דלא זכה ליבנות ממנה ומיהו י''ל קצת דכיון דיש לו בנים אין לתלות באונס שלו אלא אית לן למימר דאדרבה איהי היא דלא זכתה כדאמר לעיל ולכך צריכה טעם דיורה כחץ ואע''פ שיש לו בנים מאשה אחרת שמא אח''כ נתקלקל ויש להאמינה דמוכח מילתא דשהה י' שנים ולא ילדה ומה שלא אמרה מיד משום דעד י' שנים לא היינו חוששין לדבריה דהוה תלינן בעיניה נתנה באחר א''נ איכא לאוקמא בדלא שהה עמה י' שנים ובבאה מחמת טענה דכיון שיש לה טענה מעליא לא רצו להפסידה ואוקמוה אדין משנה ראשונה דלא חשו לעיניה נתנה באחר וההיא דנדרים באינה באה מחמת טענה ומ''מ למשנה ראשונה יוציא ויתן כתובה משום דשמא אין לה הנאת תשמיש כ''כ כשאין יורה כחץ או שטוענת שרוצה שיהא לה זכר דמי שאין לו בנים חשוב כמת והר''ר יצחק בן רבינו מאיר פירש דהכא אניסת לשלישי קאי דאמרו תצא בלא כתובה וקמ''ל דאי אמרה דאין יורה כחץ דנאמנת ולא תפסיד כתובתה ממנו דחזיא ליה כיון דאין ראוי לבנים וקשה לר''י דמתוך הלשון משמע דהוא אמר מינה והיא אמרה מיניה דמחמת שהיו יחד הרבה ולא הולידו מחמת כן באים לב''ד ועוד ק''ק דלמה אין לחוש שטוענת כן ומשקרת בשביל כתובה וה''ר שמואל ב''ר חיים פירש דהכא איירי כששהתה עם השלישי י' שנים וכרשב''ג דאמר בתלת זימני הויא חזקה דמסקנא דשמעתין כוותיה אתיא כדקאמר הוא אומר אפילה תרי והיא אמרה תלתא והשתא ניחא הא דקאמר הוא אומר מינה שהרי עכשיו הוחזקה בתלת זימני ויש לה להפסיד כתובתה והיא אמרה מיניה ומסיק דנאמנת ואם טוענת דאין יכול להזקק פסקו רבותינו דנאמנת אפילו למשנה אחרונה דדוקא כשטוענת שאין יורה כחץ חיישינן שמא משקרת לפי שבעלה לא ידע בה דמשקרת כדאמרי' בסוף נדרים (דף צא.) אבל במילתא דידע בה דמשקרא נאמנת מדרב המנונא לפי שאין האשה מעיזה פניה בפני בעלה:
אֲמַר אִיהוּ: אֵיזִיל אִינְּסִיב אִיתְּתָא וְאֶיבְדּוֹק נַפְשַׁאי. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַף בָּזוֹ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רָבָא אָמַר: נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים עַל אִשְׁתּוֹ, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ לְמֵיזַיְינִינְהִי.
Traduction
If he says: I will go and marry a different woman and examine myself to see if I am indeed the cause, Rabbi Ami said: Even in this case he must divorce his first wife and give her the payment for her marriage contract, as I say that whoever marries a woman in addition to his first wife must divorce his first wife and give her the payment for her marriage contract. Conversely, Rava said that a man may marry several women in addition to his first wife, and there is nothing wrong with this practice as long as he has enough to support them all.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source